<h1>רבינו ירוחם ני"ב חי"ד</h1>
<h2>דף ו.</h2>
דבר שאין מתכוין מותר דהלכה כר"ש ומודה בפסיק רישיה ולא ימות כלומר שידוע שעל כל פנים יעשה בו מלאכת איסור אסור כך פשוט בשבת וכן בכמה דוכתין וכתב בה"ג דאינו אסור פסיק רישיה אלא כשהוא נהנה כגון שעושה הדב' בקרקע שלו או בדבר שלו ועושה בו טובה וכגון אב המל בנו וקוצץ בהרת במילתו אבל אם אינו נהנה כגון בדבר של אחרים או מל בן אחרים וקוצץ בהרת או שעושה בשל עצמו ואינו נהנה מאותה מלאכה הנעשית בלא כוונה מותר לכתחלה והרב' ראיות על זה וכמה מפרשים נחלקו עליו וכתבו דאפי' אינו נהנה אסור דבר שאין מתכוי' בפסיק רישיה ולא ימות. ולפי דברי בעל הערוך מה שנהגו שחבית פקוקה הנקב שלה בפשתן ומסירין הפקק ליקח ממנו יין ונוהגין בו התר אפילו שאי אפשר שלא יסחוט בשעה שנוטלו או שמחזירו מאחר שאינו מתכוין נכון הם עושין ולפי שאר המפרשים אסור ובכל הארצות שעברתי בהן נוהגין בו התר.
<h2>דף ס.</h2>
צנור שעלו בו קשקשי' ואין מניחין המים לירד בו ממעכן ברגלו בצנעא בשבת ואינו חושש דמתק' כלאחר יד הוא ובמקו' פסידא לא גזרו רבנן. כך פשוט בכתובו'.
